השנה התמקד הכנס בהזדמנויות שמציב משבר הקורונה לשינוי משמעותי וארוך טווח בחינוך
افتتاحيّة – حول اللقاء بين الأبحاث، السياسات والتطبيق
افتتاحيّة – حول اللقاء بين الأبحاث، السياسات والتطبيق
ד”ר תמי חלמיש אייזנמן, מנהלת היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מיכל מדמון, מנהלת קהילת חינוך 2020
ד”ר אודט סלע, מנהלת תחום ייעוץ מדעי, לשכת המדען הראשי במשרד החינוך
الجلسة الأولى – مدرسة ذات طابع: ما هي التربية من أجل القيَم؟
الجلسة الأولى – مدرسة ذات طابع: ما هي التربية من أجل القيَم؟
פתיחה
פרופ’ חנן אלכסנדר, אוניברסיטת חיפה,יו”ר ועדת המומחים של היוזמה לנושא חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה והערכה
חינוך לערכים נועד לעודד את התלמידים לפתח מאפיינים פסיכולוגיים שמניעים אותם ומאפשרים להם לפעול בדרכים מוסריות, דמוקרטיות, מועילות חברתית ויצרניות. המחקר על בתחום זה מאפשר להפיק לקחים לגבי פרקטיקות אפקטיביות בַּתחום והבנה לגבי “מה עובד בחינוך לערכים”.
בהרצאה יציג פרופ’ ברקוביץ’ מסגרת מושגית של שישה עקרונות בסיסיים לחינוך לערכים, המכונים בראשי תיבות: PRIMED. מסגרת מושגית זו משמשת מבנה מארגן ל-42 הפרקטיקות המובילות שנמצאו במחקר. הפרקטיקות לחינוך לערכים שנמצאו במחקר חופפות במקרים רבים לפרקטיקות לימודיות אפקטיביות.
פרופ’ מרווין ו’ ברקוביץ, אוניברסיטת מיזורי בסנט לואיס (הרצאה באנגלית בליווי תרגום לעברית)
ערכים הם מטרות מופשטות, בעלות חשיבות, המגדירות עבורנו מה טוב ורצוי ומה פחות. בשל כך מעוררת התפתחותם של ערכים עניין מחקרי רב. בהרצאה זו יעסוק פרופ’ כנפו בהתפתחותם של ערכים בגיל ההתבגרות, אך גם בילדות. נראה כי ערכים מתפתחים בגיל מוקדם מהמקובל בספרות. בהמשך ידון בקצרה במקורות להבדלים בערכים, ולבסוף יתייחס לקשר בין ערכים לבין התנהגויות בתחום הבין־אישי ובתחום המוסרי.
פרופ’ אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית; חבר ועדת המומחים לנושא ערכים
בהרצאה תציג ד”ר שליסל את הלמידה בסביבה של רעיונות גדולים. הכוונה היא לטענות עקרוניות משמעותיות, מעניינות ורלוונטיות. הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים מחברת בין פרטי הידע לרעיון הגדול מהם, וכך הופכת את הכרת הפרטים לידע גמיש ורלוונטי. ידע זה מוביל לדיון ערכי ומהותי.
ד”ר מירי שליסל, יו”ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
الجلسة الثانية: نصنع التربية معًا
الجلسة الثانية: نصنع التربية معًا
פתיחה: שלוש נקודות מבט אופטימיות על שיתוף בין מחקר, מדיניות ופרקטיקה
ד”ר תמי חלמיש אייזנמן, מנהלת היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
הרצאה זו תעסוק במקומם החשוב של לימודי האזרחות בניסיון להציל את הדמוקרטיה. לתפיסתו של פרופ’ פויר נחוצה לנו מערכת לימודים המתמקדת בבחירה אישית ובפעילות ציבורית, ומבוססת על שלוש הנחות:
פרופ’ מייקל פויר, אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון (הרצאה באנגלית בליווי תרגום לעברית)
שותפויות בתקופת הקורונה – אתגרים, הצלחות ומבט קדימה
ד”ר מיכל טביביאן מזרחי, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך
תהליכי פיתוח מבוססי הקשר ומחקר של התערבויות אסטרטגיות
ד”ר אריאל לוי, מנכ”ל ג’וינט-אשלים
الجلسات الموازية: الأبحاث، السياسات ومجال توحيد القوى
الجلسات الموازية: الأبحاث، السياسات ومجال توحيد القوى
1. דווקא עכשיו – חינוך בלתי פורמלי בבית הספר
الآن بالذات – التربية اللامنهجيّة في المدرسة
התפיסה הבלתי פורמלית נסמכת על עקרונות מארגנים משותפים, כמו גמישות ודינמיות בהתאם לצרכים משתנים, סיפוק מגוון אפשרויות בחירה, מיקוד בהתנסות ובחוויה וליווי לאורך החיים. תפיסת החינוך הבלתי פורמלי התפתחה אומנם בארגוני קהילה מחוץ לבית הספר, אך באה לידי ביטוי גם בהיבטים מובחנים בתוך בתי הספר כמו פיתוח מנהיגות צעירה ומעורבות חברתית, טיולים ושיעורי של”ח, מפגשים בין תרבותיים ועוד. משבר הקורונה הציף בעוצמה סוגיות הקשורות לשילוב היבטים בלתי פורמליים בבתי הספר כמו פיתוח מענים גמישים, פדגוגיה המקדמת רווחה ושלומות, יצירת מרחבי בחירה והיבטים של ערבות הדדית וחוסן קהילתי.
שאלה מנחה
מה אפשר ללמוד ממשבר הקורונה על יישום ממדי החינוך הבלתי פורמלי במערכת החינוך?
בהשתתפות:
קרן ברנס, מנהלת התיכון החברתי בקריית אתא
ד”ר אלי ויניקור, סגן נשיא לאסטרטגיה ולפיתוח אקדמי במכללה האקדמית גורדון
רות קנולר לוי, מנהלת אגף תכנים, תוכניות, הכשרה והשתלמויות במינהל חברה ונוער.
מנחה: ד”ר נירית טופול, מרכזת ועדת חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה ולהערכה; יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך.
2. הכלה (inclusion) מתחילה בצוות בית הספר
الاحتواء (inclusion) يبدأ بطاقم المدرسة
מערכת חינוך מכילה שואפת ליצור לכל ילד וילדה חוויה ותנאים שיאפשרו להם ללמוד, לחוש ביטחון ובעלי ערך ולהתפתח למיצוי הפוטנציאל שלהם, במסגרת הכיתה ההטרוגנית. הקורונה והלמידה מרחוק המחישו ביתר שאת עד כמה חיונית ההכלה בבתי הספר, כדי לאפשר לכלל התלמידים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם.
האתגר המורכב הזה מוטל על כתפי המורים. להנהלות בתי הספר ולמסגרות הפיתוח המקצועי יש תפקיד מרכזי בסיוע למורים – הן בהיבטי הידע והמיומנויות הנדרשים למורים, הן ביצירת סביבה וסדירויות שיספקו להם את התמיכה הנדרשת למימוש חינוך מכיל. בשנת הלימודים תש”פ החל יישום הדרגתי של רפורמת ההכלה שמטרתה לשלב מגוון רחב יותר של תלמידים בבתי הספר. כתוצאה מכך הפכה שאלת הפיתוח המקצועי והתמיכה במורים במסגרת חינוכית מכילה לרלוונטית מאי פעם.
שאלה מנחה
כיצד לתמוך בצוות המורים במסגרת חינוכית המציבה את ההכלה (inclusion) כמטרה מרכזית?
בהשתתפות:
פאתנה חגלה, מנהלת בית הספר אלמוסתקבל בג’לג’וליה
מירי נבון, מנהלת אגף בכיר יישום תיקון חוק ההכלה וההשתלבות במשרד החינוך
פרופ’ מיכל ראזר, דיקנית הפקולטה לחינוך, מכללת אורנים
מנחה: ד”ר ערן ברק מדינה, יועץ לפיתוח תהליכי למידה ושינוי
3. מרחבי למידה חדשניים – בגן, בבית הספר, באוניברסיטה וגם בבית
حيّزات التعليم المبتكرة – في الروضة، في المدرسة، في الجامعة وفي البيت أيضًا
מרחבי הלמידה הם כל מקום (ממשי או וירטואלי) אשר קורית בו למידה. כיום הולכת ומתגבשת התובנה באשר לקשר ההדוק שבין מרחבי הלמידה לבין היכולת ללמוד וללמד בצורה מיטבית. תובנה זו באה לידי ביטוי במלואה בגישת הסביבה בתור “המורה השלישית” (לאחר המורה בכיתה וההורים). במושב נבחן כיצד באים לידי ביטוי מרחבי למידה חדשניים בחזון של נשות חינוך בגיל הרך, בבתי הספר ובמוסדות להכשרת מורים ומורות.
שאלה מנחה
כיצד מתבטאים מרחבי למידה בחזון החינוכי שלך?
בהשתתפות:
איילת ביטון, מנהלת בית הספר “התומר” לחינוך מיוחד בנס ציונה
ד”ר מיה ויזל, האקרית חינוכית
ברוריה טישלר, מחברת דוח מת”ת בנושא קשרים בין עיצוב מרחבי למידה לתהליכי הוראה ולמידה
פאטמה קאסם, מרכזת החינוך הקדם יסודי בחברה הערבית והבדואית במשרד החינוך
מנחה: שירה זיוון, חוקרת; יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
4. “העיקר שהמחנכת טובה” – מהו האידיאל המקצועי ומה נדרש למימושו?
“الأهمّ أنّ المربّية جيّدة” – ما هي المثاليّة المهنيّة وما المطلوب لتحقيقها؟
במציאות הישראלית, מחנכת הכיתה היא שחקן מרכזי בבית הספר ובחיי התלמידים והתלמידות. הורים רבים מרגישים ש”כבודו של בית הספר במקומו מונח, אבל המחנכת היא בעלת ההשפעה העיקרית על התלמידים”. משבר הקורונה חידד עוד יותר את תפקידה החשוב והמורכב של מחנכת הכיתה; היא מופקדת על היבטים פדגוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, משמשת חוליה המחברת בין הבית ובית הספר, והיא גורם המתכלל את המענים שמקבלים כל תלמיד ותלמידה מכלל גורמי המקצוע בבית הספר.
תפקיד המחנכות רב פנים ומורכב אך אינו מובנה; יתרה מכך, ההתייחסות אל תפקידן נעשית במסגרת ההתייחסות הרחבה למורות ככלל, ללא מענה לייחודיות התפקיד, לידע הנדרש ולתמיכה השוטפת שלה זקוקות המחנכות לשם מימוש תפקידן.
שאלה מנחה
מהו האידיאל המקצועי של מחנך או מחנכת כיתה בישראל ?מה נדרש להם כדי שיוכלו לממש את תפקידם, ואילו מכשולים עומדים בדרכם?
בהשתתפות:
זוהר דבש, מחנכת כיתה ג’ בבית הספר אלונים ומייסדת תנועת “מורות דרך”
מיכל ליאון, מנכ”לית קרן משפחת ליאון
אתי סאסי, מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך
ד”ר בועז צבר, ראש התוכנית לתואר שני בהוראה ולמידה במכללת דוד ילין ומְרַכֵּז מדעי הרוח במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה העברית
מנחה: רננה פרזנצ’בסקי אמיר, מרכזת אקדמית; יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
5. הדיגיטל לטובת ההוראה– גם בימי שגרה
الوسائل الديجيتاليّة في خدمة التدريس – حتى في الفترات الاعتياديّة
למידה דיגיטלית היא למידה המשלבת יישומים טכנולוגיים או מתקיימת בסביבה מקוונת או שניהם גם יחד. ללמידה דיגיטלית מאפיינים מרכזיים כמו נגישות מכל מקום ומכל זמן, אינטראקציה בין המחשב והלומד, קישוריות בין לומדים ועוד. בשנים האחרונות הלך והתרחב השימוש בפרקטיקות שונות של למידה דיגיטלית, ומשבר הקורונה האיץ תהליך זה באופן משמעותי. יחד עם זאת, פעמים רבות השימוש בטכנולוגיות נותר שטחי והוא לא מנוצל ליצירת שינוי עמוק ומשמעותי בדרכי ההוראה והלמידה.
שאלה מנחה
אילו שינויי עומק יכולה לחולל למידה דיגיטלית במיטבה? מה נדרש למימושה במערכת החינוך?
בהשתתפות:
אביבית אדלר־עסיס, מורה לאוריינות דיגיטלית ומדריכה במחוז תל אביב
ד”ר ליאת אייל, חוקרת ומרצה במכללת לוינסקי
ד”ר לימור ליבוביץ, מדריכה ומרכזת ארצית בחטיבת הטמעה, מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך
רקפת קונוואי גליק, מורה לאנגלית ומקדמת יזמוּת בחינוך
מנחה: נעה בן חמו, מורה; קהילת חינוך 2020
6. SEL בעיר הגדולה – הטמעה מערכתית של למידה רגשית-חברתית בתל אביב-יפו
SEL في المدينة الكبيرة – ترسيخ جهازي للتعلّم العاطفي-الاجتماعي في تل أبيب-يافا
נושא הלמידה הרגשית־חברתית (SEL) צובר תאוצה במערכות חינוך בארץ בדומה למדינות רבות בעולם. לפני שנתיים הציב מִנְהל החינוך בעיר תל אביב-יפו יעד אסטרטגי של הטמעה מערכתית וביסוס תרבות של למידה רגשית־חברתית בכל מסגרות החינוך בעיר. המִנְהל מוביל את המהלך המקיף עם מחוז תל אביב במשרד החינוך ועם מרכז SEL.IL במרכז הבינתחומי בהרצליה.
במסגרת המושב נדון בפיתוח ובהגדרה של יעדי למידה רגשית־חברתית (מה ילדות וילדים אמורים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בהתאם לגיל ולתרבות?) כמנוף להטמעה מערכתית. הטמעה זו צריכה לכלול שילוב למידה רגשית־חברתית בפדגוגיה, פיתוח דרכי הוראה והערכה מבוססות למידה רגשית־חברתית וכן הכשרה ופיתוח של צוותי החינוך.
שאלה מנחה
כיצד הצבת יעדי למידה רגשית־חברתית מקדמת הטמעה מערכתית בכל מסגרות החינוך בעיר?
בהשתתפות:
ד”ר אסנת אייל, מפקחת כוללת על בתי ספר על־יסודיים בתל אביב-יפו, משרד החינוך
ד”ר דפנה קופלמן־רובין, ראש מרכז SEL.IL, בית הספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה
גב’ שירלי רימון־ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו
מנחה: ד”ר טלי פרידמן, מנהלת פיתוח ואסטרטגיה במרכז SEL.IL , בית הספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה
עקבו אחרי פעילות היוזמה בדף הפייסבוק